חשיפה ממושכת לרעש גבוה בעוצמה משוקלל של למעלה מ- 85 דציבלים עלולה לגרום לאובדן שמיעה, לצפצופים באוזניים (טנטון) ולירידה בכושר השמיעה. כדאי לדעת כי תדרי הדיבור הם בטווח של 500- 4,000 הרץ (לפי תקנות ביטוח לאומי מ- 500 ל-2000 הרץ), ואובדן השמיעה עקב חשיפה לרעש מתחיל בתדרים הגבוהים, לכן בשלבים הראשונים, בדרך כלל בסביבות ה- 4,000 הרץ, לא תמיד מודעים לבעיה, ורק כאשר כושר השמיעה נפגע גם בתדרים הנמוכים מתחיל האדם להיות מודע לבעיה.
הסימנים הראשונים לירידה בכושר השמיעה עקב חשיפה לרעש מלווים לרוב בשמיעת צפצופים או רעש עמום, ובהרגשת לחץ או מלאות באוזן. במידה ונמנעים מהחשיפה לרעש בעבודה בשלבים הראשונים הבעיה יכולה להיות זמנית ובהמשך המבוטח יחזור לשמוע באופן תקין, אך חשיפה ממושכת עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך לשמיעה ולמטרד רב בגין צפצופים. אגב, גם פגיעת רעש הנקראת טראומה אקוסטית המאופיינת ברעש חזק בודד עלולה לגרום לנזק לכושר השמיעה וניתן לתבוע בגינה את ביטוח לאומי על נכות עקב ירידה בשמיעה.
כדאי לדעת כי הרעש המזיק גורם לנזק בעצבי השמע ולהרס של תאי החישה הממוקמים באוזן הפנימית. ככל שחשופים יותר זמן לרעש מזיק נפגעים יותר תאי עצב באוזן וברוב המקרים חשיפה ממושכת לרעש גורמת לנזק קבוע, במקרים קיצוניים הנזק עלול לגרום לחרשות.